נגישות אתרים לפי החוק בישראל: מה חובה לעשות

בישראל, רוב אתרי העסקים חייבים להיות נגישים לפי תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות: האתר עצמו צריך לעמוד בתקן הישראלי ת״י 5568 ברמה AA, ולהציג הצהרת נגישות עם פרטי קשר לפניות. יש פטורים מוגדרים לעסקים קטנים מאוד, אבל גם אתר פטור צריך לציין את הפטור בהצהרה. תוסף נגישות לבדו לא משנה את קוד האתר, ולכן הוא לא מחליף את העבודה על האתר עצמו.

מה החוק אומר, בקצרה

הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. מתוכו יצאו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013. החלק שנוגע לאתרים הוא תקנה 35 ותקנות 35א עד 35ו.

הנקודות העיקריות:

• התקן: לפי תקנה 35א(א), אתר שנותן שירות לציבור צריך לעמוד בת״י 5568 ברמה AA.
• ההצהרה: לפי תקנה 35ה, האתר מציג הצהרת נגישות במקום בולט.
• הפטורים: תקנה 35ו מפרטת מי פטור ובאילו תנאים.
• הזמן לתקן: לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהתקן נחשבת הפרה רק אחרי שמישהו פנה בכתב וביקש תיקון, והתיקון לא נעשה בתוך 60 יום.
• הסיכון: מי שנפגע יכול לתבוע פיצוי של עשרות אלפי שקלים לתביעה, בלי להוכיח נזק. לכן כדאי לטפל בנושא לפני שמגיעה פנייה.

הסבר רשמי ומלא יותר יש בדף הנגישות של משרד המשפטים.

מה זה ת״י 5568, ולאיזו רמה לכוון

ת״י 5568 הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. המהדורה של חלק 1 פורסמה ב־2023. הוא מבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0 ברמה AA.

יש ספקים שאומרים שהמהדורה החדשה מתקרבת ל־WCAG 2.1, אבל זה לא מאומת. מה שבטוח לומר: הבסיס הוא WCAG 2.0 AA, ולכוון ל־WCAG 2.1 AA זו בחירה בטוחה יותר. כל מה שעומד ב־2.1 AA עומד גם ב־2.0 AA, ולא להפך.

התקן ארוך וטכני, ואין צורך לקרוא את כולו כדי להתחיל. בפועל, WCAG עוסק בארבעה דברים פשוטים: שכל אחד יוכל לראות או לשמוע את התוכן, להפעיל את האתר גם בלי עכבר, להבין את מה שכתוב, ולהשתמש באתר עם טכנולוגיות עזר כמו קורא מסך.

מי פטור, ובאילו תנאים

תקנה 35ו מונה כמה פטורים. אלה הרלוונטיים לעסק קטן, בדיוק בספים שבתקנות:

שני דברים חשובים:

• גם אתר פטור צריך לציין את הפטור בהצהרת הנגישות שלו (תקנה 35ו(ג)). פטור הוא לא סיבה לוותר על ההצהרה.
• הפטור תלוי בנתונים של העסק שלכם, ולא בגודל האתר. אם אתם לא בטוחים אם אתם בתוך הסף, זו בדיוק השאלה לשאול עורך דין.

מה צריך להיות בהצהרת הנגישות

לפי תקנה 35ה, ההצהרה מופיעה במקום בולט באתר. בדרך כלל זה קישור בתחתית כל עמוד לעמוד נפרד. היא כוללת:

• אילו התאמות נעשו באתר. כתבו במילים פשוטות מה עובד: ניווט במקלדת, טקסט חלופי לתמונות, ניגודיות וכן הלאה.
• פרטי רכז הנגישות, כשהעסק חייב למנות רכז.
• דרך ליצור קשר בנושא פערים ובקשות. טלפון, מייל או טופס, כך שמי שנתקע יוכל לפנות אליכם.
• פטור, אם יש. אתר פטור מציין את הפטור כאן.

כדאי לכתוב גם מה עוד לא נגיש ומתי אתם מתכננים לתקן. הצהרה כנה עוזרת למשתמש, וגם מראה שאתם מטפלים בנושא.

איך לכתוב את ההצהרה בפועל

תכתבו בשפה פשוטה, בלי ניסוחים משפטיים כלליים שמתאימים לכל אתר. ההצהרה צריכה לתאר את האתר שלכם ולא אתר אחר. כמה כללים שעוזרים:

• תפרטו התאמות שבאמת קיימות באתר, ולא רשימה שהעתקתם מאתר אחר.
• תציינו את תאריך הבדיקה האחרונה, ותעדכנו אותו כשאתם בודקים שוב.
• תוודאו שפרטי הקשר עובדים: טלפון שעונים בו, ומייל שמישהו קורא.
• כשמגיעה פנייה, תענו ותתקנו. זכרו שלפי תקנה 35א(ד) יש לכם 60 יום מהפנייה בכתב.

תוסף נגישות: למה הוא לא מספיק

תוסף נגישות הוא כפתור צף שמוסיף תפריט עם הגדלת טקסט, שינוי צבעים ועוד. הוא נפוץ, והוא נראה כמו פתרון מהיר.

הבעיה: החוק מבקש שהאתר עצמו יעמוד בתקן, ותוסף לא משנה את קוד האתר. אם לתמונה אין טקסט חלופי, אם כפתור לא נגיש במקלדת, או אם לשדה בטופס אין תווית, התוסף לא מתקן את זה בקוד. לא מצאנו פסיקה שקובעת אחרת, ולכן ההמלצה הבטוחה היא לתקן את האתר עצמו. אם יש לכם תוסף, אפשר להשאיר אותו, אבל לא לסמוך עליו.

יש עוד סיבה לזהירות: משתמשים עם קורא מסך או עם תוכנה אחרת כבר מגיעים לאתר עם הכלים שלהם. מה שהם צריכים הוא אתר שבנוי נכון, עם כותרות, תוויות וטקסט חלופי, ולא תפריט נוסף שצריך ללמוד. לכן הכסף והזמן שהייתם משקיעים בתוסף יעבדו טוב יותר אם תשקיעו אותם בתיקון האתר עצמו.

רשימת בדיקה לעסק קטן

את רוב הדברים האלה אפשר לבדוק ולתקן לבד, או לבקש מסוכן ה־AI שבנה את האתר:

1. כותרות לפי הסדר. כותרת ראשית אחת בכל עמוד, ואחריה כותרות משנה לפי הסדר, בלי לדלג רמות.
2. טקסט חלופי לתמונות. לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור קצר. תמונה שהיא רק עיצוב מקבלת טקסט חלופי ריק.
3. ניגודיות צבעים. טקסט בהיר על רקע בהיר קשה לקריאה. רמה AA דורשת יחס ניגודיות מינימלי, וכלים אוטומטיים מודדים אותו טוב.
4. מקלדת. תנסו לעבור על כל האתר עם Tab, Enter ו־Esc בלבד. כל כפתור, קישור ותפריט צריך להיות נגיש, ותמיד צריך לראות איפה הפוקוס.
5. טפסים. לכל שדה יש תווית שמחוברת אליו. הודעת שגיאה מופיעה ליד השדה, אומרת מה לתקן, ולא נשענת על צבע בלבד.
6. וידאו ושמע. לסרטונים שאתם מפרסמים יש כתוביות היכן שהתקן דורש.
7. שפה וכיוון. העמוד מוגדר בעברית ומימין לשמאל, כדי שקורא מסך יקרא אותו נכון.
8. עמוד הצהרת נגישות. קישור מכל עמוד, עם ההתאמות ופרטי קשר לפניות.

בדיקה אוטומטית ובדיקה ידנית

כלי אוטומטי מוצא רק חלק מהבעיות. הוא טוב בניגודיות, בתמונות בלי טקסט חלופי, בשדות בלי תווית ובסדר כותרות. הוא לא יכול לדעת אם הטקסט החלופי באמת מתאר את התמונה, אם הניווט במקלדת הגיוני, או אם הודעת שגיאה מובנת.

לכן הסדר המומלץ:

1. בדיקה אוטומטית כדי למצוא את הבעיות הברורות. אפשר להתחיל בבדיקת הנגישות החינמית.
2. בדיקה ידנית של מה שהכלי לא רואה: מקלדת, קורא מסך בעמודים החשובים, וטפסים מתחילתם ועד סופם.
3. מורשה נגישות שירות, אם אתם רוצים חוות דעת מקצועית על האתר שלכם.

בדיקת מקלדת פשוטה לוקחת כמה דקות: תניחו את העכבר בצד, תלחצו Tab שוב ושוב מתחילת העמוד, ותראו אם הפוקוס עובר לפי סדר הגיוני, אם רואים אותו בכל רגע, ואם אפשר לפתוח את התפריט, למלא את הטופס ולשלוח אותו. אם נתקעתם במקום כלשהו, גם משתמש אחר ייתקע שם.

כדאי לחזור על הבדיקה אחרי כל שינוי גדול, למשל עמוד חדש או טופס חדש.

איך DeployAI עוזר, ומה הוא לא עושה

בדיקת הנגישות של DeployAI מריצה את כללי ת״י 5568 שלנו על העמוד כפי שהוא מוצג בדפדפן, יחד עם בדיקות הנגישות של Google Lighthouse, ובודקת אם יש קישור להצהרת נגישות עם הפרטים הנדרשים. זו בדיקה אוטומטית, והיא לא אישור עמידה בתקן.

התוסף החינמי עוזר משפטי עוזר לכתוב את הצהרת הנגישות ושאר מה שהחוק מבקש מאתר. הוא לא ייעוץ משפטי, והוא אומר לכם לבקש ממומחה לאשר ולעדכן את התוצאה. DeployAI לא מוסיף תוספי נגישות לאתרים, כי התיקון צריך להיות באתר עצמו.

אם אתם בונים אתר חדש עם AI, כדאי לבקש נגישות מההתחלה ולא לתקן בסוף. על העלאה לאוויר של אתר כזה יש מדריך נפרד: איך להעלות לאוויר אתר שבניתם עם AI. ואם אתם בודקים כמה יעלה האתר כולו, כולל נגישות, תקראו את המדריך לעלות של אתר לעסק קטן.